הפאשיה- הריקמה הסודית שמחברת אותך

הפאשיה שלך – הרקמה שמחברת הכל

יש בגוף הנשי שכבה אחת, כמעט בלתי נראית, שמחברת בין כל דבר: התחושות, ההורמונים, התנועה, הריפוי.והיא לא רק עוטפת, היא גם מרגישה, מגיבה, זוכרת.

היא נקראת פאשיה, הרקמה שמחברת אותך לעומק הכי עמוק של עצמך.

מה כל כך מיוחד בפאשיה?

תחת מיקרוסקופ אלקטרוני, הפאשיה נראית כמו רשת של מיקרו-צינוריות מלאות מים במצב קריסטלי. המים הללו מוליכים אור, פוטונים, שמעבירים מידע בין תאי הגוף, ובין הגוף והתודעה. כלומר, התודעה שלנו, התחושות שלנו, החוויות שלנו, כולן זורמות בפאשיה.

אבל זה לא הכול. הפאשיה היא גם רקמה פיאזואלקטרית: כאשר היא עוברת מתיחה, לחץ או רטט, היא מייצרת חשמל. זו אנרגיה שהגוף שומר בתוכה כמו סוללה, וכשהיא משתחררת, היא מזיזה דברים מבפנים: כאב, רגש, זיכרון.

וזה מסביר למה טיפול מגע עדין בפאשיה, כמו שחרור מיופאשיאלי, מסוגל לפתוח רגשות שהיו קבורים, או לשחרר כאב ישן שלא הגיב לטיפולים פיזיים רגילים. זו רקמה שמגיבה גם לגוף וגם לרגש וגם לנשמה.

הפאשיה היא רשת חיה של רקמת חיבור שעוטפת כל שריר, עצם, עצב ואיבר בגוף. היא גמישה, נוזלית, מגיבה. היא כמו רשת קורים דקה שמרגישה הכל.

אבל היא לא רק מגיבה לתנועה, היא גם זוכרת רגשות. היא מגיבה לעומס רגשי בדיוק כמו לעומס פיזי. טראומה, פיזית או רגשית, יכולה לגרום לפאשיה להתכווץ, להתקשח ולהתייבש.

הפאשיה שנועדה להיות תנועה, הופכת לכליאה. כך נוצרים כאבים שלא נפתרים בטיפול מקומי, תחושות ניתוק, תחושת עומס גופני שלא ניתן להסביר, או אפילו עייפות נפשית כרונית.

הפאשיה גם מגיבה למערכת העצבים האוטונומית, במיוחד במצב של סטרס כרוני (fight-flight-freeze).

היא מתכווצת יחד עם כל הגוף, נשארת דרוכה, ולעיתים שוכחת להרפות.

ברמה העמוקה ביותר, בתוך כל תא בגוף, ישנה רשת מיקרוסקופית של פאשיה שמכילה מים במצב קריסטלי, ומוליכה מידע בצורה של אור (פוטונים). מבנים אלו עלולים לשדר כאוס או סדר, תלוי במצב הגוף והרגש.

זוהי לא רק רקמה - אלא ממשק בין גוף, תודעה ורגש.

הפאשיה וההורמונים שלך

במודעות לפוריות אנחנו לומדות להקשיב לסימנים של הגוף: להפרשות צוואר הרחם, לשינויים בחום, לתחושות ביוץ, לזרימה הטבעית. אבל אם הפאשיה שלך נוקשה או תפוסה, התחושות האלה עלולות להיות עמומות, לא נגישות.

ככל שהפאשיה באגן משוחררת, נושמת וחיה, כך את יכולה להיות מחוברת יותר למחזור שלך, לחוש בדיוק מתי את פורייה ומתי לא, לזהות שינוי, להרגיש ביטחון בגוף שלך.

פאשיה והפוריות שלך

הפאשיה מכילה קולטנים להורמוני מין, בעיקר לאסטרוגן. בזמן המחזור, במיוחד בשלב הפוליקולרי, אסטרוגן טבעי מעודד את ריכוך הרקמות על ידי הגברת ייצור של קולגנאז, אנזים שמרכך קולגן. זה מחזק את הגמישות של הפאשיה, משפר זרימת דם ומעודד תחושת חיות בגוף ובאגן.

לעומת זאת, הורמונים סינתטיים כמו בגלולות למניעת הריון משפיעים אחרת: הם מדכאים את הייצור הטבעי של קולגן, מקשים על תהליך השיקום וההתחדשות של הרקמה, ומגבירים נטייה לנוקשות, כאבים, חוסר יציבות מפרקית, ועומס לא מוסבר באגן.

במודעות לפוריות, החיבור הזה חשוב במיוחד. כשאנחנו לומדות לזהות את הסימנים הטבעיים של הפוריות, כמו הפרשות מצוואר הרחם, חום גוף, אנחנו מסתמכות על תחושה ברורה. וכשיש תקיעות בפאשיה, ייתכן וזה ישפיע על החיבור לתחושות.

איך זה קשור לגלולות?

הפאשיה מכילה קולטנים לאסטרוגן. כשאת לוקחת הורמונים סינתטיים, כמו בגלולות, הגוף מפחית ייצור קולגן, הרקמות נחלשות, הריפוי איטי יותר. נשים שנוטלות גלולות מדווחות יותר על כאבי אגן, חולשה במפרקים, ותחושת ניתוק מהגוף.

מה אפשר לעשות כדי לשחרר את הפאשיה?

1. נשימת רחם עם מגע עצמי

שבי בנוחות, הניחי יד אחת על הלב והשנייה על הבטן התחתונה. נשמי עמוק ודמייני שאת נושמת לתוך הרחם. התחילי בכמה דקות ביום.

2. המהום

השמיעי צליל נמוך כמו "מממ" או "אום" תוך כדי נשימה עמוקה. הרטט עוזר לפאשיה להתרכך ולהגיב.

3. תנועה נשית חופשית

עמדי בעיניים עצומות והניחי לגוף לנוע. תני לאגן להוביל אותך. אין דרך נכונה , יש רק תנועה חיה.

4. שחרור פאשיאלי עם כדור

כדור טניס או כדור יוגה קטן. גלגלי אותו בעדינות על הירך הפנימית, הגב התחתון או אזור הישבן. אל תלחצי, רק הקשיבי לגוף.

5. יוני סטים (סאונת אגן) עם צמחים

לבנדר, קמומיל, רוזמרין , וכו'. אידוי עדין מעל מים חמים למשך 15 דקות. עטפי את עצמך בבד. זו הזמנה להתרככות.

6. כתיבה אינטואיטיבית

קחי דף, כתבי בלי לעצור: מה הפאשיה שלי מרגישה היום? מה הרחם שלי רוצה לומר לי? תני למילים להופיע.

הריפוי מתחיל בשכבה שהכי קרובה אלייך – ושהכי זקוקה למגע.